| |
עם תחילת עשור חדש, נציין השקה של מרכז קש"ת רמ״א כמרכז ידע לרפואה מדויקת ומותאמת אישית באוטיזם ופרוייקט היל"ה קש"ת של הורים למען הורים. במרכז קש״ת פותחה לפני שלוש עשרה שנה תכנית קש״ת, תכנית טיפולית רב מקצועית בהשתתפות הורים עבור ילדים בגילאי טרום בית ספר המשולבים במסגרות רגילות. התכנית היא המשך מתבקש למרפאת האבחון העמוסה אליה מגיעים כ- 1400 משפחות בשנה וכשליש עקב אבחנה הקשורה לספקטרום האוטיזם. בנוסף, בעקבות התקדמות בחקר הסימנים המוקדמים ללקויות התפתחות, מגיעים למרפאת התינוקות בסיכון מעל 150 פעוטות בשנה ורבים כבר אובחנו לפני גיל שנה והופנו לטיפול. במרכז קש״ת מתבצעים מחקרים קליניים ושיתופי פעולה עם מרכזים ועם חוקרים רבים בארץ ובעולם בתחומים של גנטיקה, טיפולים תרופתיים ואבחון מוקדם מהינקות ואף לפני הלידה. התקדמות המחקר ושיתופי הפעולה בתחום לקויות הקשורות לאוטיזם הגדירו צורך של התייחסות מותאמת אישית לכל משפחה, על פי ההסתמנות הייחודית, הגנטיקה, המהלך וכמובן על פי המגדר. בהמשך לכך יש גם התקדמות במחקר המותאם אישית, על פי הגנטיקה ועל פי הסתמנות, ולכן מרכז קש"ת הופך למרכז קש"ת רמ״א. | | | | | ילדי הגנים והמעונות שתלו עצים לכבוד ט"ו בשבט בשיבא כחלק מהשקת עיר הבריאות הירוקה
| |
ערב ט"ו בשבט, השיק המרכז הרפואי את "עיר הבריאות הירוקה" בטקס מרגש של נטיעת שתילי עצים, שהתקיים במעמד ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, ומנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' יצחק קרייס.
שיבא למען הסביבה והקהילה: במסגרת יוזמת "עיר הבריאות הירוקה", יינטעו בשיבא אלפי עצים שיהוו ריאה ירוקה במרכז הרפואי לרווחת ציבור המטופלים בפרט והשמירה על הסביבה בכלל, וכחלק בלתי נפרד מיישום חזון עיר הבריאות.
את הנטיעות הראשונות זכו לעשות ילדי הגנים של מרכז קש"ת במכון להתפתחות הילד
ובחטיבה לפסיכיאטריה של הילד בשיבא,
מטופלים ומאושפזים מבית החולים ספרא
לילדים ונוער וילדי הגנים ובית הספר ויצמן
במרכז הרפואי.
| | | | יום עיון בנושא גנטיקה ואוטיזם יתקיים בשת"פ בין המרכז הרפואי שיבא לבין מרכז סיבר לאוטיזם בביה"ח מאונט סיני
| |
בתאריך 25.2.2020 יתקיים יום עיון בנושא גנטיקה ואוטיזם, פרי שיתוף פעולה בין המרכז לחדשנות והמכון להתפתחות הילד בשיבא לבין מרכז סיבר לאוטיזם בביה"ח מאונט סיני.
יום העיון מיועד לקהל מקצועי, חוקרים, נוירולוגים, רופאי התפתחות הילד, גנטיקאים ופסיכיאטרים.
אורחי הכבוד הם פרופ' ג'וזף בוקסבאום, מנהל מרכז סיבר לאוטיזם ואישתו הפסיכיאטרית פרופ' דורותי גרייס, מהמחלקה לפסיכיאטריה במאונט סיני.
את יום העיון יזמו פרופ' גידי רכבי, מנהל המרכז לחקר הסרטן וחוקר ידוע בתחום הגנטיקה וד"ר לידיה גביס, מנהלת המכון להתפתחות הילד ומרכז קש"ת בשיבא, שגם ישתתפו ביום העיון ביחד עם מרצים וחוקרים בכירים נוספים. הכניסה ליום העיון היא ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש.
| | | | | רשמים מהכנס השנתי העשירי של מרכז קש"ת ואירוע ההתרמה
| בתחילת דצמבר התקיים כנס העשור של מרכז קש"ת בתל השומר בנושא: אוטיזם- מסע משותף: עבר, הווה, עתיד, שבסיומו נערך ערב התרמה חגיגי. בכנס השתתפו מיטב החוקרים והמומחים מתחום האוטיזם בישראל, בני משפחה והורים ואנשי מקצוע מובילים בתחום. שבמשך יומיים הציגו את החידושים האחרונים בתחום והעשירו את הידע של הקהל הרב שהגיע לבית סוראסקי בשיבא.
בסוף הכנס נערך אירוע התרמה שמטרתו השקת מרכז קש"ת רמ"א, כמרכז ידע לרפואה מדויקת ומותאמת אישית באוטיזם והשקת פרויקט היל"ה קש"ת- הורים למען הורים. ד"ר לידיה גביס, מנהלת המכון להתפתחות הילד בתל השומר, הסבירה על החזון שלנו לקדם אבחון גנטי מדויק, לחיבור בין משפחות עם ממצא גנטי דומה ועד לחיבור עם החוקרים בעולם אשר חוקרים את השינוי הייחודי ועשויים לקדם טיפול תרופתי המבוסס על המידע הגנטי. כל ההכנסות מאירוע ההתרמה שהתקיים מיועדות למימון בדיקות גנטיות להתאמה אישית של טיפול עבור ילדים עם לקויות הקשורות לספקטרום האוטיזם. למי שמעוניין עדייןניתן לתרום לטובת מטרות הערב, באמצעות אתר האינטרנט. לתרומה לחצו כאן יש לבחור באפשרויות את המכון להתפתחות הילד- מרכז קש"ת. | | | סרטון המכון שהופק לכבוד כנס העשור | המכון להתפתחות הילד
מילים: ד"ר מנשה מוקאמל לחן: ירון ניר בלב בית החולים צף לו אי ירוק / עם חוף של מבטחים לילד ותינוק ושמים כחולים עם קו אופק מיוחד / לכבוד המקווים- האי הזה נולד. המקוים ללכת, המנסים לדבר / הלומדים להקשיב, הרוצים לתקשר הרוצים לשוחח , החפצים לחייך/ הרוצים לבקש אבל לא יודעים איך.
בלב תל השומר שט אי של אמונה / כל אחד יכול למצוא בו תקנה.
יד חמה נשלחת ומרימה גבוה כל פעוט שבתקווה רוצה כל כך לנגוע ולקבל כוחות לקום וירצה שוב לצנוח ליפול ,להיאסף ולחבק בכוח. בין כל גלי החולי יש אדמה ברוכה לכל מי שמוכן לשתול נבטי שמחה.
למדתי ללכת, למדתי להקשיב
להתבונן בשקט ולהביט סביב למדתי לדבר ולהושיט ידיים למדתי ללמוד ולשחק בשניים אהבתי וקיבלתי גם אהבה כפליים למדתי מפעוטות שהגבול הוא בשמים. בלב תל השומר שט אי של אמונה / כל אחד יכול למצוא בו תקנה.
| | | | | 5 צעדים בדרך לארוחה משפחתית |
מאת: אושרת דודאי, דיאטנית המכון
סדר היום העמוס שלנו לפעמים לא מותיר מקום לדברים הבסיסיים ביותר כמו ארוחה משפחתית סביב השולחן בה כולם יושבים, אוכלים, מדברים ומשתפים בחוויות היום. לילדים שלנו- ארוחה משפחתית היא הזדמנות לראות אותנו אוכלים, אנחנו מהווים עבורם מודל לחיקוי. זו גם הזדמנות לחשוף אותם למזונות חדשים, ללמוד נימוסי שולחן וכמובן- זו הזדמנות לתקשורת – לשתף אותם במה שקרה לנו היום ולאט לאט הם ילמדו לשתף אותנו גם. ארוחה משפחתית לא חייבת להיות המונית, מספיק הורה אחד + הילד(ים). חשוב שההורה לא רק יהיה נוכח בשולחן אלא גם ייקח לעצמו צלחת ויאכל ביחד עם הילדים. אז איך גורמים לזה לקרות? הנה 5 צעדים שיעזרו לכם להכניס את הארוחה המשפחתית לשגרה אצלכם בבית: | | | אוטיזם ו High Tech מה הקשר? | מאת: אביגיל סג"ל, מרפאה בעיסוק במכון בעידן הטכנולוגי של היום, ישנם פיתוחים, אפליקציות, מוצרים ומכשירים חדשניים בשוק, אשר מטרתם לסייע לקשת של אנשים עם מוגבלויות וקשיים. "טכנולוגיה מסייעת" נחשבת כאביזר עזר ומוגדרת כגורם סביבתי מקל, שמטרתו לסייע ולקדם השתתפות בתחומי חיים עיקריים כגון עבודה, לימודים ופנאי" (WHO, 2001).
במכון להתפתחות הילד, אנו רואים חשיבות רבה בלמידה, חדשנות והרחבת ארגז הכלים שברשותנו. מטרתנו כצוות הריפוי בעיסוק, היא להשתמש בטכנולוגיות חדשות וליצור ארסנל רחב של כלים, היכולים לקדם השתתפות ולהתאים למגוון של ילדים איתם אנו עובדים: ילדים על ספקטרום האוטיזם וילדים עם עיכובים התפתחותיים משמעותיים. | | | | | כל הילדים קופצים ואצלנו גם המטפלים☺ | | | על הקשר בין קפיצות ואוטיזם דמיינו תמונה בה "כל הילדים קופצים קופצים" ורק אורי חושש, נמנע. כשכל הילדים בגן רצים וקופצים בחצר, אורי יושב בארגז החול ומשחק לבד. בטיפולים, לאט לאט ובהדרגה אורי מתרגל מצבים שדורשים טיפוס קל, תגובות שיווי משקל. הוא כבר לומד להבין, תוך כדי התנסות חווייתית עם הוריו, שזה נעים ולא מאיים. אורי כבר מטפס על הטרמפולינה אבל לא מצליח לקפוץ. מכופף ברכיים, מנסה להתרומם, אבל ללא הצלחה. אבא מתבקש לתת לאורי ידיים ולעזור לו. מחכה שאורי יפנה אליו מבט. אבא שואל: "רוצה לקפוץ?" אורי לא מדבר. מציץ לשנייה. השנייה הזו מספיקה. אבא כבר למד לקרוא את איתותיו של אורי, איתותים קצרצרים, כמעט לא נראים. אבא מקפיץ את אורי. נותן לו להבין שהוא קשוב לו. שהוא איתו. בחוויה ביחד. אבא קופץ ביחד עם אורי, תוך כדי קפיצה שר שירים שאורי אוהב, אבא ואורי מחייכים ונהנים. אבא עוצר. מחכה. אורי חווה משהו חדש, רוצה עוד אבל לא מצליח לבד. לאורי קשה ליצור קשר. אורי ממהר לוותר ולרדת מהטרמפולינה. כך לאט לאט, בתהליך מתמשך, אורי לומד לבקש מאבא עוד. בהתחלה רק במבט, אח"כ גם עם קול, ללא מילים. בסוף גם עם מחווה, תנועת ידיים. אבא קשוב לכל ניואנס קטן. לפעמים נענה מיד, לפעמים משהה את תגובתו, כדי לעודד עוד תקשורת. לאחר כמה טיפולים, בהם אורי קופץ בטרמפולינה ביחד עם אבא, בעזרת אבא, אורי מצליח לנתק רגליים מהמשטח. קופץ לגמרי לבד. ההתרגשות רבה. כמו הצעד הראשון שעשה לפני שנתיים בערך. אורי קופץ שוב ושוב, נרגש מיכולתו החדשה. מציץ לרגע על אבא, וממשיך לקפוץ. אני, הרגשנית, ממהרת למחות דמעה, שאבא של אורי לא ישים לב. | | | | "איזה כיף לקרוא, לשחק ולשיר יחד"
| על תוכנית התערבות "אוריינות, תקשורת ומוסיקה" בגן האבחוני במכון להתפתחות הילד בתל השומר
מאת: ד"ר גת סבלדי-הרוסי, קלינאית תקשורת, חוקרת ומרצה ועדי גל, תרפיסטית במוסיקה בשילוב תנועה. במכון להתפתחות הילד בתל השומר מתקיימת, זו השנה השנייה ברציפות, תכנית התערבות בנושא "אוריינות, תקשורת ומוסיקה", שמיושמת בגן האבחוני (תקשורתי), בניהולה של הגננת אירנה לוריא. את התכנית מובילות ד"ר גת סבלדי-הרוסי, קלינאית תקשורת, חוקרת ומרצה, מומחית בתקשורת תומכת וחליפית ועדי גל, תרפיסטית במוסיקה בשילוב תנועה. | | | בימים אלו מסתיימים 2 מחקרים קליניים מטעם חברת "OVID" לאוכלוסיית מטופלי תסמונת האיקס שביר במכון להתפתחות הילד. המחקר הראשון בדק את ההתאמה של סולמות דירוג שונים עבור ההערכה של התנהגות, שינה ותפקוד במתבגרים ומבוגרים עם תסמונת האיקס השביר. המחקר השני בחן את הבטיחות, הסבילות והיעילות של טיפול תרופתי חדש OV101, במינונים שונים, במתבגרים ומבוגרים עם תסמונת האיקס השביר. אנו שמחים להיות שותפים למחקר רב- מרכזי (כולל ארה"ב) ולהתגבר על הקשיים של משימות המחקר תודות לצוות המחקר שתרם רבות לכך. לצוות המחקר אף הצטרף ליצן רפואי "דה - לוקס" - מר רונן סדיס שתרם רבות לחלק ממשימות המחקר- איסוף בדיקות דם מהמשתתפים ואף לקיחת סימנים חיוניים כגון, לחץ דם. כל זאת תוך יצירת קשר ועידוד הילדים לשיתוף פעולה מיטבי בבדיקות השונות. | | | | |
מחזור חדש של קורס ABA יפתח בקרוב במכון להתפתחות הילד בתל השומר
| מחזור חדש לקורס ABA יפתח אצלנו במכון להתפתחות הילד בתל השומר בתחילת מרץ. מטרת הקורס: הכשרת מטפלים על פי עקרונות ניתוח התנהגות יישומי .(ABA) בקורס תינתן הכשרה בסיסית לטיפול התנהגותי בילדים עם ASD. הקורס כולל היבטים תיאורטיים ותרגול מעשי. קהל היעד: הורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי, אנשי מקצועות הבריאות המעוניינים להרחיב ידיעותיהם בתחום, אנשי חינוך- מורים, מורות, גננות, סייעות ומשלבות העובדות עם ילדים עם ASD. מועד פתיחה: 5 במרץ, 2020, שעות הלימוד: 16:00-18:30, הקורס יתקיים בימי ה', אחת לשבוע. סה"כ 30 שעות אקדמיות. הקורס מומלץ ומקבל פידבקים חיוביים מאוד מהמשתתפים: "ד"ר רוזנן משקיעה מעומק ליבה הכול שזור במקצועיות הבנה עמוקה לכול אחד ואחת מהתלמידים. כאנשי מקצוע קיבלנו מזוודה מלאה בכלים שיעזרו לנו בדרכינו. תודה על קורס מהנה, תודה לכל הנוגעים בדבר". מצוות מרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל. מחזור מרץ הינו המחזור האחרון לשנת הלימודים הנוכחית. אל תפספסו! | | | נעים להכיר עם עידית לוי סדאי | שם מלא ותפקיד: עידית לוי סדאי, מטפלת בתנועה, ראש תחום טיפול באמצעות אומנויות במכון להתפתחות הילד, שיבא. מתי התחלת לעבוד במכון: בסוף 2016. השכלה: תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה עם התמחות בתנועה ומחול (MA DMT). ספרי קצת על עבודתך במכון: עבודתי במכון מאוד מגוונת וכוללת טיפולים דיאדיים וקבוצתיים בתוכניות הבריאותיות, הנחיית קבוצות הורים, טיפולים במסגרות גילאי ביה"ס, הדרכות הורים, הדרכת התרפיסטים, ניהול תחום ועוד... כשהגעתי למכון הסתקרנתי בעיקר מהדרכה בטיפול בתנועה ומהעבודה עם הגיל הרך בתוכנית הבריאותית המקדמת. כיוון שהגעתי עם ניסיון בעבודה עם ילדים ומתבגרים, "סיפחו" אותי מיד לטיפול בצהרונים שהיו בזמנו במכון. גיליתי שלמרות שרוב העיסוק הטיפולי במכון הינו עם אוכלוסיית ASD, הגיוון הוא עצום וזה משהו שאני מאוד אוהבת בעבודה במכון. במכון קיימות מסגרות טיפול שונות – מהמעונות והגן האבחוני דרך צהרונים ותוכניות. בתוך המסגרות השונות ישנה קשת רחבה של התייחסות טיפולית – ילדים, הורים, הורה-ילד, פרטני / קבוצתי, צוותים חינוכיים וטיפוליים. סגנון עבודתי מאז ומעולם היה מערכתי. אני חושבת שכשעובדים עם ילדים חייבים פרספקטיבה מערכתית – הן בחיבור למשפחה ולמסגרות החינוכיות, והן בחיבור לסקטורים מקבילים בטיפול, ולמערכות סביבתיות נוספות (רווחה, פנאי וכד'). תפיסה זו אופיינית גם למכון ועל כן השתלבתי פה יחסית בקלות בתחילת דרכי. | | | | | החורף מתאפיין בעלייה בשכיחות מחלות זיהומיות בדרכי הנשימה הפוגעות בכל קבוצות הגיל, קיימת רגישות גבוהה במיוחד להדבקה בקרב תינוקות וקשישים.
להלן טיפים מטעם משרד הבריאות להפחתת התחלואה בשפעת ומחלות חורף נקיטת מספר פעולות בסיסיות עשויה לסייע למזער את ההדבקה: · שטיפת ידיים- מומלץ לשטוף ידיים עם סבון ומים לעתים קרובות. לפני האוכל, לפני טיפול במזון, לאחר יציאה מהשירותים, לאחר מגע עם הפרשות, לאחר שיעול ועיטוש, ולאחר מגע עם טישו משומש. שטיפת ידיים לעתים קרובות מקטינה את הסיכוי להדביק ולהידבק. · כיסוי הפה והאף בעת שיעול ועיטוש- כסוי הפה והאף רצוי שלא יעשה בעזרת כף היד, אלא יש להשתמש בטישו ולזרוק לפח. בהיעדר טישו עדיף להתעטש למרפק ולא לכף היד, כך יקטן הסיכוי להדביק את אחרים כאשר נוגעים בחפצי ם משותפים. · הישארות בבית אם לא חשים בטוב- מומלץ לא לצאת מהבית (לעבודה, לימודים וכו') אם מרגישים התחלה של מחלה, ולא לשלוח ילדים חולים לבית הספר, לגן או למעון. רק לאחר שמחלימים וחשים בטוב ניתן לחזור לשגרה בעבודה או במסגרת החינוכית. | | | משחק בגן השעשועים והשלכותיו על התפתחות רגשית תקשורתית וחברתית | מאת: כפיר נוי ,פסיכולוג התפתחותי וחינוכי מומחה-מדריך, ראש תחום פסיכולוגיה, המכון להתפתחות הילד בתל השומר יכולת התנועה המוטורית היא אחת מאבני הבסיס של מיומנויות הילד. באמצעות פעולות השרירים, תנועות מטוריות גסות ותיאום בין האיברים והחושים השונים, הילד פועל, דינמי ויוצר בעולם מסביבו.
התנועה במרחב מאפשרת חקירה, גילוי של הסביבה ולמידה של מושגים וגופי ידע רבים. אך מעבר לכך התנסויות חשובות בהיבטים רגשיים, תקשורתיים וחברתיים.
בשנים האחרונות הורים רבים ( גם לילדים עם קשיי התפתחות ) מתגאים כי ילדיהם הצעירים מצליחים בקלות להיכנס לאפליקציות שונות במכשיר הניד ( יוטיוב, משחקים שונים וכדומה ) אך כמה מהילדים מתנסים בפעילות מוטורית אשר הייתה כה שכיחה בעבר ? הליכה אחורנית, הליכה על חומה ( עם יד להורה כמובן ) או משחק מסירות בכדור , חלק מהילדים במכוננו מתנסים בפעמים הראשונות במשחק מוטורי רק בחדר הטיפול השונים ! הורים רבים מדווחים כי פחות ופחות מגיעים לגינת השעועים הסמוכה לביתם ומעדיפים להישאר בבית סביב המסכים השונים. חודשי האביב כבר מציצים בפתח וזה זמן טוב לנסות "ולחזור " לבילוי זה.
הבילוי בגן שעשועים מעבר לשימוש במתקנים מוטוריים מהווה קרקע פורייה להתנסויות חברתיות, רגשיות ותקשורתיות שונות. אסקור בקצרה על שלושה מהם: | | | ברכות ואיחולים לצוות המכון מזל טוב לענבל גורן, מצוות תרפיה בתנועה, לכבוד נישואיה מזל טוב ליעל אקרמן, מצוות תרפיה בתנועה, לכבוד הולדת הבת מזל טוב ליסמין גריאני, מצוות פסיכולוגיה, לכבוד הולדת הבן מזל טוב להילה חכים, מצוות פסיכולוגיה, לכבוד הולדת התאומים בן ובת מזל טוב ליפעת זלצבוך, מצוות פסיכולוגיה, לכבוד הולדת הבת | | | | ליצירת קשר: מזכירות המכון: 03-5302592, פקס: 03-5302297, cdc@sheba.health.gov.il | | | |
.jpg)
.jpg)
