בשבוע שעבר נדהמנו לגלות שבוועדת האיתור שתפקידה למצוא את המועמד/ת לאחד התפקידים הכי חזקים ברשות המחוקקת - היועץ המשפטי לכנסת - מכהנים 7 גברים, ללא נשים.

הרכב הוועדה קבוע בחוק – הוא כולל את יושבי ראש ועדת הכנסת, חוקה, חוק ומשפט והוועדה לביקורת המדינה – כולם גברים, וכן נציגות של שופט עליון לשעבר, נציבות שירות המדינה לשכת עורכי הדין ודיקני הפקולטות למשפטים. פנינו במכתב דחוף ליו"ר הכנסת נשיאת בית המשט העליון, נציב שירות המדינה ויו"ר לשכת עורכי הדין. נשיאת העליון היא היחידה שענתה לפנייתנו עד כה. היא הציבה סימן שאלה האם הדרישה לייצוג הולם חלה על ועדת האיתור, וציינה שהנציג שנבחר – הנשיא לשעבר גרוניס – הוא נציג ראוי ואין לה כוונה להחליפו. לנו אין ספק שהדרישה לייצוג הולם צריכה להתקיים, והשאלה כלל לא נוגעת האם הנציגים שנבחרו הם ראויים. לו נבחרו מי מהנשיאות לשעבר בייניש או נאור, או מהשופטות פרוקצ'יה או ארבל, הן לא היו ראויות? מוסדות המדינה חייבים להפנים שלא ניתן לקבל החלטות ללא נשים. בהתחשב שזהותם של חברי הכנסת בוועדה קבועה, אנחנו מצפות שלפחות שניים ממי שנדרשים למנות לוועדה מתוקף החוק, ימנו נשים. 

״בראש ובראשונה, חשוב לי לציין - אני פמיניסט״; המאבק נגד אלימות כלפי נשים הוא ״מאבק על דמותה של המדינה ועל גורלה של החברה הישראלית״.

נשיא המדינה ענה לנו על הפניה להסיר את פסלו של הנשיא לשעבר והאנס קצב מבית הנשיא. דוגמא מצויינת למחלוקת עניינית בנושא ספציפי, לצד שותפות חשובה והכרחית.

 תודה לך, ראובן רובי ריבלין. שבוע טוב ❤