5 רישומים קצרים של חוויות ועוד, אם תלכו בעקבות הקישור
ויקי מזרחי, קריית אונו: היום חזרתי לתלמידתי החמודה וחיפשתי שיר שיסביר במקומי את התקווה. שכל דבר אפשר להפוך מתהום לתקווה.
למדנו את השיר ובסופו שאלתי אותה אם היא יודעת מדוע בחרתי בשיר הזה, היא ענתה לי: שני דברים למדתי שאפשר ללמוד הכל אם רוצים וזה מה שקרה לי . לא ידעתי לדבר כמעט בכלל, ועכשיו אני לומדת שירה. וגם למדתי לא להתייאש ואפשר לשנות בין אנשים יחסים ויש תקווה
....תמיד אמרו לנו שכשאנחנו מתערבבים עם אנשים שמדברים בשפה אחרת, זה עוזר לנו לדבר בשפה בצורה שוטפת יותר, וזה מה שקרה.
נילי ארז, תל אביב: השיחה השבועית שלי עם התלמידה מתקיימת בימי רביעי בשעה חמש. תארו לכם מה הרגשתי היום בשעה ארבע כשנורו הטילים לאזור מגוריה בצפון...אף על פי כן היא התקשרה !! דברנו על מה שקרה ואיך עבר ה""עיד אל פיטר" ועל כך שהמשטרה הקימה מחסומים בכניסות ליישוב כדי לחסום כניסת מתפרעים. היה לה חשוב לשתף אותי ולהעביר את תחושותיה גם לגבי ההתפרעויות בעכו, לוד וחיפה.
השיחה הסתיימה כששיתפה אותי, שבשבוע הבא תחגוג יום הולדת והיא חושבת שעומדים להפתיע אותה באייפון חדש ! שמחתי יחד איתה.
שושנה מרום, עפולה: ... בקשתי ממנה שתחפש אגדה כלשהי ותתרגם אותה לעברית. היא ספרה בערבית ותרגמה לעברית את האגדה על הנביא מוחמד שעלה לשמים והביא מתנה מהאל. המתנה היא "התפילה". מאד אהבתי ושוחחנו על חשיבות התפילה לאדם.
בכל מפגש קבעתי על מה נדבר בפעם הבאה. בכל מפגש למדנו מילים חדשות...
זמן השיחות אתה גדול מאד בהשוואה לזמן השיחות עם נכדתי, צעירת נכדי, שסיימה בימים אלה בגרויות. קצת עצוב. אולי כדאי לקבוע גם עם הנכדים שלנו שעה קבועה לפטפוט.
רות אקר נס ציונה: ...היא הפסיקה לפחד לדבר עברית בקול רם ובצורה ספונטנית, לא פחדה אם יהיו לה שגיאות בדיבור וגם למדה מילים חדשות ונושאים חדשים. למשל, יצא לנו לדבר על השואה בעקבות שיר שקראנו ביחד. זה הרשים אותה ביותר והיא פנתה מיוזמתה לאינטרנט לקרוא עוד על השואה.
ועוד אמרה, שתמליץ בפה מלא לכל תלמידה להשתתף בתוכנית הזאת וגם לאחיה הקטנים יותר. ועוד הציעה שתוכנית כזאת תהיה גם למבוגרים הרוצים לשפר את העברית שלהם.
רחל ליבני, באר שבע: משתפת אתכם בחוויה הקשורה לידיד טלפוני.
בשבוע האחרון בית החולים הפך לביתי השני, אני שוהה ליד מיטת אחותי רוב היממה. פוגשת אנשי צוות מהמגזר שחלקם באו מהצפון ללמוד ונשארו בסורוקה. רופאים, אחים ואחיות, פיזיותרפיסטים וכו'.
שאלתי את אחד האחים, שהוא מקלנסווה, איך ומאיפה העברית הטובה שלו. הוא סיפר שהוריו שלחו אותו למורה פרטי שיתרגל אתו את השפה העברית. עוד אמר שאחותו תלמידת תיכון, היא כל שבוע מנהלת שיחת טלפון עם מתנדבת שמדברת אתה בעברית. היא מאד מרוצה וגם ההורים שלה מרוצים, כי בשנה האחרונה אין בטחון לצאת לרחובות, וכך היא לא צריכה לצאת מהבית וללכת לשיעור הפרטי.
שאלתי אם הוא יודע יותר על הפרויקט, מסתבר שלא, הוא משייך את זה לפרוייקט של בית הספר לתלמידים טובים שרוצים ללמוד באוניברסיטה בארץ. כמובן שלא חסכתי ממנו מידע על "ידיד לחינוך" ו"ידיד טלפוני" ועל שיתוף הפעולה עם משרד החינוך
