"...הארוע הזה יכול להיות עבורכם, המתנדבים, השראה. למה הכוונה? יש לנו צוות קטן אך חוצפן ונחוש, והעובדה שעכשיו מקיימים ארוע של למעלה מחמש מאות גימלאים, מקורה בכך שאנשים העזו להתמודד עם טכנולוגיה ולחשוב בגדול ובעיקר להתמודד עם מציאות חדשה.

ואני שואל את עצמי: גם לכם השתנתה המציאות בשנה האחרונה? התשובה ברורה.

אנחנו כולנו שותפים למעשה של התנדבות במערכת החינוך, וכולנו עסוקים בהנגשת ניסיון החיים שלנו לתלמיד, למורה ולמנהלת. אנחנו גם לא מסתירים את העובדה שאנחנו נהנים, שכיף לנו ושגם אנחנו נתרמים מכך. יתרה מזאת,  מחקרים מוכיחים שהפעילות הזו, יש לה תרומה ישירה לבריאות. אבל בשנה האחרונה על רקע הקורונה, כל זה נמנע מאיתנו. ולכן, אנחנו בעמותה עסוקים כבר כמה חודשים בשאלה, איך לא מוותרים. הנחת העבודה הראשונה היא שאנחנו לא מחכים שהקורונה תזוז, ושצריך לבדוק איך מחברים את הילדים אלינו. לבוא לביה"ס בימים אלה ולפגוש קבוצת ילדים גדולה, זה מסכן אותנו. מה עושים? ניגשים לעניין בזהירות ובנחישות, מאמצים טכנולוגיות ומוציאים מהן את המיטב.

נכון שאין כמו לשבת מול הילד פנים אל פנים, ואז נוצר הקסם, אבל את הקסם שנוצר בין הילד למתנדב, אפשר לעשות גם בדרכים אחרות. בטלפון לדוגמא. נכון שנדרשת הכנה, נדרש תאום, והמורה צריכה להיות בתמונה. תחשבו על הפעם הראשונה שהגעתם לביה"ס עם חששות, אז בואו נהיה עוד פעם, בפעם הראשונה.

יש לנו הרבה מתנדבים שעשו זאת כבר השנה ושוחחו עם  תלמידי יב' ותרגלו איתם עברית. זה נעשה בהצלחה גדולה. רבים מהם העידו על חוויה אינטימית, שהייתה להם ועל הכירות עמוקה.

אפשר גם לקיים דו שיח באמצעות שיחות וידיאו ועוד דרכים נוספות. "ידיד לחינוך" תתן את ההדרכה וההכשרה, בסבלנות ובחיוך.

כשהקורונה תעלם, ונחזור לביה"ס, נחזור גם עם הכלים שאנחנו מפתחים עכשיו וזה מרגש.

השנה באחד בספטמבר אנחנו הולכים להיות פעילים. מערכת החינוך זקוקה לנו".     

בינתיים המתנדבים לא חוזרים כל כך מהר להתנדב בביה"ס, אבל עד אז אני שמחה שאני יכולה לעזור מהבית".

רחל אלוס מבאר שבע: בימי הקורונה היו תלמידות שחששו להגיע לבית הספר בשל הסיכונים הכרוכים בכך. רחל קיבלה מידי יום את חומר הלימודים ולימדה כחמש שעות באמצעות רשת מקוונת. הלמידה הכניסה את התלמידות למסגרת. 

מעבר ללמידה ודאגה  להתקדמות בחומר, המפגשים מילאו גם צורך חברתי. הבנות סיפרו על עצמן והראו תמונות, כך עשתה גם רחל. הן שיחקו במשחקי חברה, צחקו, והזמן עבר ביעף. הלמידה הפכה לחוויה מרנינה. 

לדורון היקר והאהוב,

...אתה מלווה אותי מכתה ג' במשך 6 שנים... היום פרק גדול בחיי מסתיים, ואין ספק שאתה היית חלק מאד גדול  ומשמעותי בפרק הזה.

משהייתי קטנטנה, באת לעזור ותמיד עם חיוך. תמיד חיזקת ועם סבלנות ענקית. ידעת להסביר בדרך הכי טובה שאפשר לבקש.

תודה על המתנות הקטנות מהביקורים שלך בעולם. תודה על האהבה הענקית והחיבוק, תודה על שנתת לי בטחון והבנה שמתמטיקה זה מקצוע שלא צריך לפחד ממנו.

תודה על האדם שאתה, ולעולם לא אשכח מה שהיית בשבילי.

מאחלת לך המון בריאות, שמחה ונחת מכל הלב.

מה בהרצאות ומתי?

הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת,  כותרת עליונה (header) ואיור מחשב: ירמי לז'ה, 

מתפעל אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם 

כל הכותבים, וכל המשתתפים בהוצאת המידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"