"התרומה הגדולה ביותר שאנו יכולים לתרום להתפתחות
תחום משפט וסייבר בישראל היא הכשרת חוקרים שמרכז
הכובד המחקרי שלהם הוא בתחום הזה." | | | | ראיון עם פרופ' יובל שני, דיקן הפקולטה לשעבר, מרצה למשפט בינלאומי, לכבוד הקמתו של מרכז הסייבר שהוקם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. | | | |
| |
| כיצד התקבלה ההחלטה להקים תוכנית סייבר בפקולטה למשפטים?
לפני מספר שנים החליטה מדינת ישראל לפתח את תחום הסייבר כתחום אסטרטגי ביחס לכמה תחומים – תחום הכלכלה, הביטחון והמחקר. לצורך כך, הקימה הממשלה מטה סייבר. מטה זה עבר מספר גלגולים והיום אנו מכירים אותו כרשות לאומית להגנת הסייבר שבמשרד ראש הממשלה. רשות זו, בין היתר, מקדמת מחקר בנושא סייבר בישראל והתפיסה העיקרית הייתה שהמדינה תעודד הקמת מרכזי סייבר בכל אוניברסיטת מחקר. כל אוניברסיטה כזו נתבקשה לזהות את התחום הדיסציפלינרי שבו היא מעוניינת להתקדם. האוניברסיטה העברית תחילה בחרה דווקא בתחום מדעי המחשב והוקם מרכז סייבר שעוסק באלמנטים הטכנולוגיים ובפיתוח דרכים טובות יותר להגן על רשת הסייבר. לעומת זאת, באוניברסיטת חיפה זיהו את הנושא המשפטי כתחום עיקרי והם ביקשו להקים מרכז סייבר בנושא של משפט וטכנולוגיה. עם זאת, בעקבות בקשה מצד משרד המשפטים, אשר היה מעוניין לפתח את העיסוק בממשק בין משפט בינלאומי לדיני סייבר, החליטה הפקולטה למשפטים לקיים תכנית מחקר בנושאי סייבר במסגרת פעילותו של מרכז הסייבר האוניברסיטאי.
| |
| |
| כיצד בנוי מרכז הסייבר של הפקולטה?
רוב הפעילות של מרכז הסייבר כיום הינה פעילות מחקרית. האוניברסיטה קיבלה מענק נדיב מהמדינה לצורך מחקר תחום הסייבר וזאת בתנאי שנגייס כספי מחקר משלימים ממקורות נוספים. בסופו של דבר, התרומה הגדולה ביותר שאנו יכולים לתרום להתפתחות תחום משפט וסייבר בישראל היא הכשרת חוקרים שמרכז הכובד המחקרי שלהם הוא בתחום הזה. עד כה גייסנו מענק מחקר יפה מקרן פילנתרופית, המאפשרת לנו לגייס כ-10 דוקטורנטים למשך 5 שנים ולהעניק להם מלגות מלאות למשך כל תקופת הלימודים שלהם, ועוד 10 פוסט דוקטורנטים. לפיכך, בעוד כ-5 שנים יהיו לנו 20 חוקרים שטופחו בפקולטה אשר מהווים חוקרי משפט וסייבר מקצועיים. זה כשלעצמו יהפוך אותנו, כך אנו מקווים, למרכז המחקר המשפטי בנושא סייבר מהגדולים בעולם. ברצוני לציין, כי הקושי הגדול ביותר בהקמת המרכז הוא עצם העובדה שאנו עצמנו לא הוכשרנו בתחום זה. לכן, יש צורך לבנות צוותים של הכשרה, כאשר כל צוות מכסה צד אחר – אחד של פרטיות, אחד של טכנולוגיה ועוד. אנחנו מתכננים לשלוח צוותים אלו לגבעת רם כדי שיבינו איך הטכנולוגיה עובדת באופן פרקטי - ולא רק יכירו את הכללים. האתגר הגדול ביותר הוא להתאים את הכללים למציאות שונה ולכן אנו צריכים לבצע מחקר שיתכתב עם הטכנולוגיה ברמת רזולוציה מדוקדקת למדי. חוץ מההכשרה, ישנם מספר פרויקטים מחקריים שכבר גייסנו אליהם מימון – בתחום הקרימינולוגיה, קיים פרויקט הנוגע למאבק בטרור ולממשק בין פעילות במדיה החברתית לבין גלי טרור. פרויקט זה זכה במענק מחקר אירופאי גדול. החוקרים בפרויקט מנסים ליצור פרופילים בתחום "הזאבים הבודדים", אלו אשר עולה קושי באיתורם מכיוון שאינם שייכים לאף ארגון. כיום, יש יותר ויותר יכולת לנבא פעילות על סמך פרופיל של פעילות רשת. רשויות הביטחון עושות את זה גם הן, אך בצורה שיש מחלוקת לגבי איכותה וחוקיותה. הפרויקט אף מנסה לנבא "פיקים" בגלי טרור על סמך קורלציה בין אלימות לבין היקף תנועת. פרויקט נוסף בקרימינולוגיה נוגע לנושא של אבטחת רשתות. שם מנסים להבין כמה אנשים מאבטחים את הרשת הפרטית שלהם ומנסים להבין מדוע אנשים לא נוהגים להשתמש בצורת אבטחה זו, למרות שהיא בסיסית ביותר ויכולה להקטין את החשיפה לעבירות רשת. פרויקט זה קשור להתנהגות בקורבנות של פשיעה ומשלב את ענף הסייבר עם קרימינולוגיה. בתחום המשפט הבינ"ל, קיימים שני פרויקטים גדולים יחסית. הפרויקט הראשון נעשה בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה והוא פרויקט נורמטיבי הקשור למעקבי רשת. מדובר באינטרסים הביטחוניים של המדינה – מעקב אחרי נתונים, אחרי שיחות סלולר, ואחרי תקשורת נתונים (מטה-דאטה). אין ספק שנגישות למידע כזה הנה בעלת חשיבות גדולה ביחס למלחמה בטרור, אבל ברור לכל כי מצד שני פעולות אלו יוצרות פגיעה קשה בפרטיות. קיים בעולם שיח ער בנושא זה, האם שופט צריך לאשר גישה לנתונים אלו? לאילו פרקי זמן יש לשמור את הנתונים? האם האדם שהיה יעד למעקב צריך לדעת את זה? נושא זה לא מוסדר בישראל כמעט מבחינה משפטית. אנו מנסים להבין מדוע הוא לא מוסדר וכיצד ניתן למצוא נקודה נכונה באיזון שבין פגיעה בפרטיות לבין האינטרסים הביטחוניים הפרויקט השני נוגע למלחמות סייבר, כשאנו מנסים להבין מהם הכללים שחלים במלחמות כאלו. לפני מספר חודשים יצא ספר אשר מציע רשימה של למעלה מ-150 כללים המסדירים כל פעילות סייבר מזיקה - אלו מכונים כללי טאלין. אנו מנסים להבין, גם באמצעות סקירת ספרות וגם באמצעות ניתוח מדוקדק של מקרים בהם היו תקיפות סייבר, האם העולם בפועל מתנהל לפי הכללים האלה. בשנה הבאה, למשל, נקיים כנס עם משפטנים צבאיים מכל מיני מדינות בעולם כדי להבין מהתפיסה שלהם עד כמה הכללים האלה משפיעים על האופן שבו מנהלים מלחמות. מעבר לתחומים אלו, קיימים מספר פרויקטים בקנה שאנו מחפשים עבורם מימון. לדוגמא – נושא של ר גולציה של השוק הפרטי: עד כמה הממשלה יכולה וצריכה לחייב גופים פרטיים להקים תוכנות הגנה מפני וירוסים או הגנה מפני האקרים. כך גם הנושא של הממשק שבין דמוקרטיה ופעילות סייבר, תחום שנמצא רבות בכותרות בזמן האחרון ונוגע לגניבת מידע והדלפת חומרים, פייקניוז ובכלל – האופן שבו מתקיים הממשק בין עולם הסייבר, המדיה החברתית וההשפעה של זה על מתווכי ידע מסורתיים כמו אמצעי התקשורת. | |
| |
| האם המרכז יציע מסגרות שונות גם לסטודנטים אשר לומדים לתואר ראשון?
כבר בשנה הבאה אנו נציע קורס בדיני סייבר, קורס בחירה, אשר יועבר על ידי עורכת הדין דבורה האוסן-כוריאל, אשר נחשבת אחת המומחיות המובילות בתחום בארץ. הצ'קליסט שלנו מונה גם מסגרות נוספות כמו קליניקה – כאשר אנו רוצים לאפשר לסטודנטים להתנסות בעולם המעשי של סייבר בנושאים של הסתה ברשת, הפצת חומר פורנוגרפי ברשת, הגנה על קטינים ונושאים נוספים אשר יאפשרו עבודה מול רשויות החוק ובין היתר עבודה מול לקוחות שהם הנפגעים או המואשמים. חשוב, בין היתר, שהקליניקה תעסוק גם בסביבה הרגולטורית וגם בעבודה של חברות טכנולוגיות בעצמן. נכון להיום העבודה הינה בעיקר מול הממשלה אשר הינה המממן המרכזי של הפעילות וכן הלקוח המרכזי – בשל הצפת הדברים בהם הממשלה צריכה עזרה ושאלות כמו למשל אכיפת החוק. עם זאת, התחלנו לבוא בדברים עם חברות טכנולוגיה שונות ואנו מנסים לערב אותן בפעילות שלנו. לסיום, כיצד תחום זה נוגע לבוגרים שלנו ומה יכולים לעשות בוגרים אשר מתעניינים בו? אנו מזמינים בוגרים שמתעניינים בנושא להיות איתנו בקשר, לעזור לנו לחשוב ביחד על כיווני התפתחות ואף להשתלב בעבודה ובפרויקטים שלנו כחוקרים, כחלק מצוותי חשיבה ועוד. להבדיל מתחומים אחרים, בתחום זה אנו לא רוצים להסתגר בדלתות האקדמיה, אנו רוצים לצאת החוצה ולהגיע לממשקים רבים. כך שמי שעוסק בתחום ורואה יכולת תרומה מצידו, נשמח אם יפנה אלינו. יחד עם הבוגרים נוכל לזהות את אותם האתגרים, שהרי התמונה שיש לנו כרגע הינה חלקית ונובעת מאותן אינטרקציות ספורדיות שהיו לנו. | |
| |
