אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%94%D7%93%D7%A8%20%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%202023.jpg
מידעון 48 הוא בעיקרו הסתכלות על עשייה ועל קשרים של "ידיד לחינוך" עם אוכלוסיות מגוונות וגופים שותפים שאנו עובדים  איתם, כמו המועצה הישראלית להתנדבות (בהחלצות למען נמלטי מלחמה מאוקראינה), כפרים במגזר הערבי בצפון (בבניית מערך מתנדבים מתוך האוכלוסייה הערבית המקומית), ארגון ברנקו וויס (בסיוע לפרוייקט "ידיד טלפוני"), מרכזי פסג"ה בארץ (המארחים אותנו ושותפים לעבודתנו) - מפגש עם מרכז המחוננים בבאר שבע - "מעוף" (במתן רעיונות מיוחדים להעשרה בלמידה), וגם תרומה של 250 ספרים מספריו של הסופר אלדד אילני לספריות בתי הספר בצפון, בהם מתנדבים של "ידיד לחינוך". כל אלה מעניקים לעבודתנו גוון מיוחד וזויות ראות נוספות.

כ
תובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
 
"ידיד לחינוך", עבודה חינוכית פנימה והחוצה - 
קשרים, עזרה ושיתופי פעולה

"ידיד לחינוך" נרתמת למשימה מיוחדת: עזרה לנמלטי המלחמה באוקראינה
"אני לא מורה ואין לי שום תפקיד כאן. פשוט באתי לעזור, ואני רק רוצה שתרגישו טוב ושלא תרגישו בודדים" – זוהי רק אחת מהאמירות של המתנדבים המופלאים שלנו / ריקה שפרינצק

תארו לעצמכם שני ילדים אוקראינים, חברים טובים, שנמלטו מהמלחמה הקשה המתרחשת בארצם ומגיעים אלינו. האחד יהודי והשני לא. האחד מקבל תעודת זהות ישראלית וסל קליטה, ואילו חברו, אינו מקבל כלום. מה עושים? המצב אינו פשוט.
ל"ידיד לחינוך" הגיעה פנייה מהמועצה הישראלית להתנדבות להירתם למשימה עבור נמלטי מלחמה, אלה שנופלים בין הכסאות. למרות הקושי והמורכבות להיענות לבקשה כזו, החליטה הנהלת "ידיד לחינוך" יחד עם הרכזות בערים הרלוונטיות להיענות לבקשה, וזאת בשל החשיבות הרבה לסייע לילדים אלה. המשימה הזו נתקלה בקשיים לא מעטים גם תוך כדי העבודה, אבל תרומתם של המתנדבים מרגשת.
חלק מהילדים מתגעגעים למולדתם. ראשם פשוט נתון לנעשה באוקראינה, מולדתם. "עזוב אותי, יותר חשוב לי מה קורה באוקראינה ולמשפחה שלי שם". או: "ברגע שהכל יגמר, אנחנו נחזור לאוקראינה".
אבל במקומות רבים המתנדבים לא ויתרו, ואם אי ידיעת השפה הרוסית או האוקראינית מהווה מיכשול, אז "אנחנו מתקשרים איתם באנגלית ובעברית, בידיים וברגליים". או: כשהילד קורא משפט, ושואל את הפירוש למילים. המתנדב מסביר לו, "והילד "הותיק" (שנה וחצי בארץ)מסביר לילדים האחרים, כך שהילד הזה גם לומד וגם מתווך את הידע לילדים האחרים". 
כשהמתנדבים הם דוברי רוסית, התקשורת קלה יותר. מתנדבת שהיא עצמה עלתה מאוקראינה לפני 35 שנה, מלווה את הילדים כמו אמא, מקפידה ובודקת שהילדים מגיעים לבית הספר, ואם הם מאחרים, היא בודקת מדוע אחרו וגם שומרת על קשר עם ההורים. לכל ילד פליט צוותה אח בוגר דובר רוסית מכיתות יא' על מנת שיתקשר איתו.  
במקום אחר הרכזת הישובית מתעקשת למצוא מתנדבים דוברי רוסית, כי לדעתה, חשובה קודם כל התמיכה הרגשית - להכיל את הילדים, להקשיב, לשמוע, לתת להם אפשרות להתבטא, ואת זה אפשר לעשות רק באמצעות השפה שלהם.

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%AA%20%D7%97%D7%93%D7%A9.jpg
 המתנדבת ורה מרגולין מאשדוד עם התלמידים האוקראינים
 

יפית ויזל, רכזת שותפה ברמת גן, מתרגשת מהמתנדבים, שלמרות הקשיים נחלצים לעזרתם
של נמלטי המלחמה
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A4%D7%A8%D7%97%20%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%A3.png
איזו קורת רוח! איזו נתינה. חסרות המילים.
מתנדבות ומתנדבי "ידיד לחינוך" מסייעים לתלמידים שכה זקוקים למילה טובה, לתמיכה, לבטחון ולתחושת מסוגלות. זו עשייתם "הרגילה".
וכאילו לא די בכך - המתנדבים הללו, שכבר נותנים מזמנם וממרצם כאמור -מוסיפים ונוטלים על עצמם, ברצון, מטלה נוספת לא קלה: סיוע לעולים ולנמלטי מלחמה.
הם אינם בהכרח דוברים בשטף בשפה הנדרשת - אך מגבלה זו אינה עוצרת בעדם.
ביצירתיות, בחשיבה מחוץ לקופסה ובמסירות אין קץ הם מבצעים את המשימה.
הם מסתייעים במתורגמנים צעירים, תלמידים המבינים קצת עברית, והרבה את השפה המדוברת של התלמיד הנעזר. המתנדבים הללו נעזרים בתוכנות תרגום, מנסים את מזלם בשפה שלישית ששניהם (המתנדב והתלמיד) מדברים ולו במעט, משחקים, מציירים ומחליפים ביניהם מילים בעברית, שלאט לאט הופכת לשפה מובנת.
הוא שאמרנו: אין מילים.
התמיכה, הליווי, האהבה ולעיתים החמלה עושים את שלהם.
שיחותי עם המתנדבים הללו הרחיבו את הלב. ניתן היה לחוש, ממש כך, את המחוייבות המוחלטת שלהם למשימה.
אין זה מובן מאליו.
יישר כח.
 
פיילוט חדש בשיתוף ארגון ברנקו וייס לשיפור השפה העברית במגזר הערבי
מאת: זאביק שני
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///f241a21d63b047aaa141cacbcb10a858.png

הנה עובדות מדהימות שרבים אינם מודעים להן.  עובדה ראשונה – הדור הצעיר במגזר הערבי מדבר הרבה פחות טוב עברית מהוריו והורי-הוריו. אלו "נאלצו" להחשף לחברה ולשפה העברית כדי להתפרנס. לדור הצעיר יש את הרשתות החברתיות והוא נתקל בקשיי השפה העברית רק כאשר הוא מבקש ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה או בחיפוש מקורות תעסוקה, שהם מחוץ למגזר. עובדה שניה - מרבית הצעירים במגזר, מעל גיל 12, מדברים אנגלית טוב יותר מאשר עברית. עובדה שלישית – בשנים האחרונות, בממוצע, למעלה מ-35% מהסטודנטים הערבים שמתחילים את לימודיהם במוסדות אקדמאיים בארץ, נושרים מלימודיהם בתום השנה הראשונה בשל קשיי שפה ועוברים למוסדות בחו"ל או בשטחים. עובדה רביעית - רוב הצעירים מהמגזר, המבקשים ללמוד באוניברסיטאות, נוסעים ללמוד בחו"ל. המשמעות היא אובדן של הון אנושי.

"ידיד לחינוך" נרתמה כבר לפני כשלוש שנים לסיוע בנושא במסגרת תכנית "שערים" של משרד החינוך. התכנית נקראה "ידיד טלפוני" ועברה בהצלחה מרובה. השנה, פועלת "ידיד לחינוך" בפיילוט יחד עם ארגון ברנקו וייס. ברנקו וייס כארגון חינוכי, הפועל למען שינוי חברתי, הצטרפו למיזם. מהדי ג'ולני, מרכז את הפעילות החינוכית של ברנקו וייס במגזר הערבי. לדבריו, במסגרת החלטה של הממשלה הקודמת על תכנית חומש כלכלית לצמצום הפערים בחברה הערבית, היה ברור שיש לשים דגש על נושא החינוך. והחסם המרכזי הוא אי ידיעת השפה העברית. 
הפיילוט הראשון של "ידיד טלפוני" במסגרת החדשה התקיים ביישוב הבדואי ביר-אל-מכסור. השתתפו בו 52 תלמידים והוא הוכתר בהצלחה. בפיילוט הנוכחי שמתקיים בבי"ס תיכון חדש בריינה, נוטלים חלק 43 תלמידים. לכל תלמיד "מוצמד" מתנדב קבוע, עימו הוא בקשר אישי שמאפשר יצירת קשרים ופיתוח יחסי אמון. כך הופך המתנדב ממורה לעברית, למנטור, הפותח צוהר מהיישוב הערבי אל החברה הישראלית.
במידה והפיילוט בריינה יצליח, אזי הצפי הוא, שאחרי החגים, עוד 12 רשויות יצטרפו לפרוייקט.

 
קשר מרגש עם "ידיד לחינוך" – לראשונה בעמותה, מתנדבים מהמגזר
הערבי בצפון 
"תמיד רציתי לקיים קשרים עם יישובים יהודיים", אומרת איה עומרי מנהלת ביה"ס בסנדלה, "אבל 'ידיד לחינוך' הדגיש את התרומה של התושבים עצמם לקהילה, לכן זה כל כך מוצלח. אנחנו צריכים לפתוח ערוצי תקשורת בין יהודים לערבים / רחלי פוקס משקובסקי
בביה"ס היסודי בסנדלה, יישוב ערבי במועצה האזורית גלבוע, נשים מבוגרות מהיישוב עושות עם הילדים עבודות אריגה, מכינות איתם שמן זית, מתגברות לימודי מדעים (מורה למדעים לשעבר) ומפעילות את הספרייה החדשה. כולן מתנדבות במסגרת עמותת "ידיד לחינוך". לפני כשנתיים, רכזת הקבוצה במועצה האזורית גלבוע, שולה קיפר, הגתה את הרעיון להכניס את היישובים הערביים במועצה למסגרת הפעילות של העמותה. ביחד עם מנהלת אזור אלון (צפון), ברניס מלכה, ולאחר שקבלה אור ירוק מהמועצה, קבעה פגישה ראשונה עם איה עומרי, מנהלת ביה"ס היסודי ביישוב סנדלה. "חשבנו שיהיה קל יותר לעניין ברעיון מנהלת אישה", אומרת שולה, ואכן, איה התלהבה. בביקור נוסף, כבר פגשו את המתנדבות הראשונות שאיה גייסה. כולן מהיישוב. סבתות עקרות בית לצד גימלאיות של מערכת החינוך.
"כיום יש כבר שמונה מתנדבות", אומרת איה. "כולן אוהבות את מה שהן עושות, ומכירות לנו תודה על ההזדמנות. כאמור, הן תורמות בדרכים שונות על פי היכולות והכישורים. אחדות עובדות עם קבוצת ילדים שיש להם קשיי התנהגות. בימינו", היא ממשיכה ואומרת, "קשה לילדים לשבת בשיעורים שבע, שמונה שעות. הלימודים נמשכים עד השעה שלוש. גם בעבר זה לא היה קל. אני עצמי הייתי ילדה שובבה... על כן הפעילויות השונות עם המתנדבות מביאות תועלת רבה." איך ההורים מתייחסים לפרויקט? אני שואלת. "הם מאד מרוצים. אנחנו נותנים לכך פרסום באתר ביה"ס ובעמוד הפייסבוק."
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%97%D7%93%D7%A9.jpg
התלמידות והמתנדבת בפעילות של עבודת יד
 
 שיתוף פעולה עם מרכז פסג"ה בנוף הגליל / רון כספי
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%20%D7%A4%D7%A1%D7%92%D7%94%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A3%20%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C.jpg
ההכשרות והפעילויות בפסג"ות באות בנוסף להכשרות ש"ידיד לחינוך" מעניקה למתנדבים. לעמותה סגל הדרכה, שנציגיו נפגשים עם המתנדבים בישובים השונים ומדריכים אותם במגוון תחומים. התכנים המועברים בפסג"ות (אלה המיועדים במיוחד למתנדבי העמותה), נעשים בתאום עם "ידיד לחינוך", כשהמטרה היא קודם כל העצמתם של הילדים. שיפור הישגיהם הלימודיים באים במקום שני.
"מי שפוגש ילדים, צריך לדעת לדייק ולהשביח את הקשר איתם. מנקודת המוצא הזאת חשוב לנו לפגוש את מתנדבי 'ידיד לחינוך', שהם מהטובים בתומכי הוראה שיש בבתי הספר", אומרת איריס סער, מנהלת הפיסג"ה בנוף הגליל.
היא מציינת שהכשרת המתנדבים בשימוש במשחקים היא יוזמה של מרכז פסג"ה אזורי נוף הגליל, ולא הנחייה שיורדת מההנהלה הארצית. "נוף הגליל עשיר בתלמידים יוצאי אתיופיה, אוקראינה וברית המועצות לשעבר, ושילוב משחק בהוראה, מצליח לשפר את הלמידה שלהם".
פסג"ה ביצעו סקר צרכים עם המתנדבים, והתחילו בדרך חדשה לשני הגופים. גם לפסג"ה במקום, זאת התנסות חדשה, שכן הם לא טיפלו עד אז במתנדבים במערכת החינוך, ולא בתומכי הוראה. מאז, מתנדבי "ידיד לחינוך" בנוף הגליל עושים שם את כל ההשתלמויות ואת כל ההתכנסויות, גם כשאינן בהפעלת פסג"ה, ותמיד עם כיבוד, שתייה ותאומים מצוינים ומדויקים בין הגופים.


 
ביקור במרכז למחוננים "מעוף" שבבאר שבע מביא לנו רעיונות חדשים להעשיר את הילדים מחוץ לקופסא / יפה חכמון
המחשבה שהובילה ליוזמה זו הייתה חשיפת המתנדבים לפעילות החינוכית הנעשית במרכז מזה שנים רבות, והכרת סגנון ההוראה והפדגוגיה הייחודית ל"מעוף". כשמתנדבי "ידיד לחינוך" יפגשו עם תלמידיהם משכבות הגיל השונות, הם יוכלו לפתוח בפניהם עוד מגוון רחב של תחומי דעת, שיעניקו להם חווית למידה קצת אחרת ומעניינת, שאינה קשורה בהכרח לתכנית הלימודים, תאפשר להם הרחבת הדעת ותעורר את סקרנותם ודמיונם.
למתנדבים הוסבר, מי הם התלמידים המגיעים ללמידה במרכז ומהם התכנים הנלמדים. ראוי לציין כי במרכז לומדים גם ילדים על הרצף האוטיסטי שהם מחוננים בתחומים שונים.
"טעימות" ממספר תחומים הנלמדים ב"מעוף"הוענקו למתנדבים, למשל: כיצד ניתן ללמד סיפור מיתולוגי בצורה שונה וחווייתית, שתקשור את התלמיד לתקופה בה אנו חיים, כך שהתלמיד יתחבר לסיפור. אפשר, למשל, להראות כיצד חברות או גופים מתחומים שונים בימינו משתמשים במושגים, שמות או סיפורים שיסודם במיתולוגיה, במיתוג המוצרים או הפרסומות שלהם. התלמידים מוקסמים מהסיפורים ומגילוי הרמזים המובלעים בפרסומות ומלווים את חיינו. כדוגמה, במיתולוגיה היוונית מופיעה דמותו של קרברוס שהוא מפלצת דמוית כלב, בעלת שלושה ראשים, ששירתה את אל השאול האדס ושמרה על שער ממלכתו. כיום קרברוס הוא פרוטוקול הצפנה ביחסי שרת – לקוח, המאפשר ליישומי תקשורת לשמור על שלמות המידע וסודיותו – הקשר לדמותו של קרברוס מבטא כמובן שמירה ובטחון למשתמשים בפרוטוכל.
אתנה במיתולוגיה היא אלת החוכמה, המלחמה, האמנות והצדק. כיום, למרכז לקידום ספורט הנשים בישראל קוראים אתנה כסמל לנשים חזקות...  
מוזמנים להשתעשע עם "מעוף"
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94%20%D7%95%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94%20%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%9F.jpg
 ההיסטוריה המשונה של רוחב פסי הרכבת

למה במעבורת חלל שני הטילים שבצדדים הם דווקא ברוחב הזה?

המהנדסים שתכננו אותם במקור, היו רוצים לתכננן אותם יותר רחבים, אך מתברר שהטילים היו חייבים להיות מועברים לאתר השיגור ברכבת.

למה הרכבת הייתה ברוחב הזה?
קו הרכבת עובר דרך מנהרה בהרים, שהיא קצת יותר רחבה מהמסילה עצמה. רוחב פסי הרכבת בארה"ב הינו 143.5 ס"מ. זהו מספר די מוזר.

למה דווקא כזה רוחב?
ככה בנו אותם בבריטניה , ולכן כך ניבנו בארה"ב ע"י הבריטים המוגלים.

למה בבריטניה השתמשו ברוחב כזה?
המסילות הראשונות ניבנו ע"י אותם אנשים שבנו את הרכבות, שהשתמשו ברוחב פסים זה.

ולמה דווקא השתמשו ברוחב כזה?
כי השתמשו באותם כלים ותבניות, ששימשו לבניית כירכרות, שזה היה המרחק בין הגלגלים שלהן.

ובכן, ולמה בכרכרות השתמשו ברוחב מוזר כזה בין הגלגלים?....
                         
רוצים לקרוא את ההמשך? הקליקו כאן והסתכלו בסוף הכתבה
 
שבוע הספר - 250 ספרים מסידרת "הסיפור המושלם" נתרמו לספריות בתי הספר בהם פועלים מתנדבי ספריות של "ידיד לחינוך" באזור הצפון
מאת: רונית גבריאלי וחומי רקם
זכינו לקבל 250 ספרים שהעניק לנו הסופר אלדד אילני מתוך הסידרה שלו "הסיפור המושלם". הסידרה מופיעה ברשימת מצעד הספרים של משרד החינוך.
מדובר בסדרה בת שמונה ספרי הרפתקאות, (שאנו קבלנו שלושה מתוכם), שעלילתם מתרחשת בממלכות קדומות ובמחוזות קסומים כדוגמת ממלכת בולגריה של לפני אלף שנים. הסיפורים מסופרים על ידי האב אלדד לבנו יובל, אשר לוקח חלק בבניית העלילה. עד כה התפרסמו בסדרה שמונה ספרים אשר היו לרבי מכר וזכו לפרסים רבים.
הספרים מחולקים לספריות בתי הספר באזור הצפון (אלון) מנתניה ועד קריית שמונה, שיש בהם מתנדבים של "ידיד לחינוך".
חלק מהספרים מוענקים באופן אישי על ידי המתנדבים לאותם תלמידים שהם "אוהבי קריאה", ואשר משפחותיהם מתקשות לרכוש עבורם ספרים.
לא להאמין, בכמה התרגשות אנו נתקלות בביקורינו בבתי הספר ובמבטי השמחה של המתנדבים.
נעים להיווכח שהספרים מניעים תהליכים בתוך הספרייה, משפרים את האינטראקציה בין המתנדבים לילדים, לאנשי הקשר והמנהלים בבתי הספר.

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94%20%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%AA%201.jpg
 
 ★  שמחת הילדים  - חופש ★
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%20%D7%97%D7%93%D7%A9.jpg
 
 
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/2225///%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C%20%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94%20%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9A%20%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg
 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת
כותרת עליונה (header) : ירמי לז'ה, איורים: שרה רוטקופ הרמתי 
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign